כולנו מכירים את ההרגשה הטובה שממלאת אותנו, אחרי שאנחנו נותנים מתנה יפה לאדם אהוב, או מרימים תרומה למטרה שאנחנו מאמינים בה. מחקרים מוכיחים שכאשר אנחנו נותנים לאחר, מרכזי התגמול וההנאה במוח שלנו נדלקים, ומשחררים אנדורפינים שגורמים לנו להרגיש טוב.
גם בין מקבלי השירות שלנו, יש אנשים שאוהבים לתת, ומבקשים לתרום מכספם לקהילה, או לחלק מתנות לבני משפחה ואנשים קרובים.
למרבה הצער הרצון לתת מתנה, לא תמיד מתיישב עם היכולת הכלכלית של מקבל השירות. כמו כן, ישנם מקרים בהם האדם עלול להיות נתון להשפעה של אדם אחר, ויתכן שבקשתו אינה מבטאת את רצונו האמיתי.
תפקידנו, כאפוטרופוס, להגן על האדם ועל רכושו, תוך התחשבות ברצונו, ככל שהדבר מתאפשר.
לפיכך, מפרט נוהל תאגידים מהם הדברים שעלינו לבדוק ובאילו תנאים נוכל, לאשר מתן מתנות ותרומות מכספו של מקבל השירות:
סימן ג': תמיכה בבני משפחה, הענקת מתנות ותרומות מרכוש האדם
(ג) הביע האדם חוסר רצון לתת מענק, המענק לא יינתן, אלא אם קבע בית המשפט אחרת בעקבות בקשה שהוגשה לו על ידי מבקש המענק.
(א) מצבו הכספי של האדם, תוך התחשבות בצרכיו הקיימים והצפויים.
(ב) מענקים שהאדם נתן בעבר בנסיבות דומות.
(ג) מענקים שמקובל לתת בסביבתו החברתית של האדם בנסיבות דומות.
ככלל, יש לכבד את רצון האדם, המעוניין להעניק מתנה או תרומה, כל עוד מצבו הכספי מאפשר זאת, אך מכיוון שמדובר בפעולה שאינה משרתת באופן מובהק את צרכיו הבסיסיים של האדם, ובגלל החשש שה יש לבחון את הבקשה בשיקול דעת, ולפעול בהתאם לעקרונות הבאים:
יש לעשות מאמץ לוודא כי האדם אינו נתון להשפעה של גורם זר, וכי הרצון שהביע לתת מתנה או תרומה, הינו רצונו האמיתי. כמו כן יש לוודא כי האדם מבין את המשמעות הכלכלית של הפעולה.
יש לוודא כי מתן המתנה / תרומה לא יפגע באופן משמעותי בתזרים המזומנים או בעתידו הכלכלי של מקבל השירות.
במקרה שמדובר בתרומה או מתנה בסכום הגבוה מ 100,000 ₪, יש לקבל את אישור בית המשפט, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיפים 47 א (5א, 5ב).
בכל מקרה בו יש התלבטות, יש להתייעץ עם מנהלת המחוז או סגניתה.