אתם שאלתם. אנחנו עונים!
כספי הגמלה, מיועדים לצרכים הבסיסיים של האדם. צרכים אלו הם מזון, קורת גג, לבוש ותרופות.
כמקבלי גמלה, עלינו לדאוג שכספי הגמלה, המופקדים בידנו, ישמשו למטרה זו, וההסכם קובע כי יש לעשות בהם שימוש על פי סדר העדיפויות המועיל ביותר לאדם.
כלומר, באחריותנו ובסמכותנו, לשלם לאדם, או במקרה הצורך לגורם שלישי עבור מוצרים בסיסיים, שכירות ואפילו חובות, כל עוד התכנית התקציבית מאפשרת, והדבר מוסכם ומתואם עם האדם ו/או עם הגורמים המטפלים.
אם לאדם נצברו כספים, שאינם נחוצים לצרכים הבסיסיים, כמו למשל במקרה שהתקבלו כספים רטרואקטיבית, או שנצברו סכומים שאינם משמשים את האדם לצרכיו הבסיסיים, עלינו ליזום בדיקה, בשיתוף עם האדם והגורמים המטפלים כמובן, ולבחון מה ניתן לעשות בכספים אלה כדי לשפר את איכות חייו.
מצב בו אין גורם טיפולי בתמונה הוא מצב לא תקין.
מינוי קבלת גמלה, אינו יכול להוות תחליף לטיפול שיקומי, רפואי, או נפשי, ומעורבותם של הגורמים הטיפוליים היא נחוצה והכרחית, וחשוב להתעקש ולא לוותר עליה.
אם יש קושי להשיג את שיתוף הפעולה של הגורמים הטיפוליים, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הרווחה או לגורם הרלוונטי, ובתמיכתם לנסות להשיג את שיתוף הפעולה.
עם זאת, למרבה הצער, קורה שלמרות המאמצים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד.
במקרים כאלה, ככל שמדובר בהחלטות הנוגעות לשימוש בכספי הגמלה לצרכים השוטפים והבסיסיים, נעשה זאת מתוך שיקול דעת ומקצועיות, תוך הקשבה לאדם ולצרכיו ובהתאם ליכולתו.
בנוגע להוצאות מיוחדות, שאינן בסיסיות ושוטפות, החלטות יתבצעו רק באישור מנהלת המחוז ותוך התייעצות עם מנכ"ל המרכז.
בעקרון כן, אנחנו יכולים לכוון ולעודד את הגורמים המטפלים לקדם הליך של מינוי אפוטרופסות במקרים בהם יש צורך במינוי כזה.
לצערנו, אנו נתקלים לא פעם במקרים בהם מערכות הרווחה והמסגרות לא בוחרות באפוטרופסות, גם כאשר זהו הפתרון המתאים לאדם. במקרים כאלה, ניתן בהחלט להפנות את תשומת ליבם למגבלות המינוי ולעובדה שאינו נותן מענה הולם לצורך, וזאת גם כאשר מדובר באנשים שהגמלה מביטוח לאומי היא כל הכנסתם. עם זאת, יודגש כי כל עוד לא בוצע הליך מינוי אפוטרופוס, אנו נמשיך לתת את השירות במסגרת מינוי קבלת הגמלה.
בשונה מאפוטרופסות, בתהליך מינוי קבלת גמלה, קולו של האדם לא נשמע בבית המשפט, וניתן פחות דגש על בחינת צרכיו ורצונותיו. למרבה הצער, עיקרון הצורך, עיקרון האמצעי הפחות מגביל, וערכי המצפן עליהם למדנו, אינם חלק אינטגרלי מהליך המינוי הזה.
כדאי לדעת שעל פי ההחלטת הועדה הבין משרדית שהוקמה על ידי ממשלת ישראל בראשות עו"ס בוני גולדברג, על הרווחה לפעול לצמצום מינויי קבלת גמלה עבור אנשים בקהילה, העונים לקריטריונים של פרופיל אפוטרופסות, ולקדם מינוי אפוטרופוס עבורם, אך יישום ההחלטה מתעכב, בין השאר בגלל העדר תקציב מדינה בשלוש השנים האחרונות.
אם אדם מעוניין לערער על קביעת המוסד לביטוח לאומי, או רוצה לבטל את המינוי, למשל במקרה שהשתקם ואינו זקוק עוד למינוי, הוא יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי, לאגף הרלוונטי בהתאם לסוג הגמלה שהוא מקבל. הביטוח הלאומי יפנה אותו לוועדה רפואית שתבחן מחדש את המקרה.
אם הוא מעוניין לערער על החלטת הוועדה הרפואית, הוא יכול לפנות לבית הדין לעבודה, באזור מגוריו.