חמישה דברים שלמדנו על העבודה שלנו
מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
אחרי שבועות של למידה והתעמקות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ורגע לפני שאנחנו מחליפים הילוך ומתקדמים לנושא הבא, זה הזמן לסדר קצת את המחשבות ולהיזכר במה שלמדנו עד כה. אז הנה חמישה דברים שלמדנו על העבודה שלנו מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:
1. מצפן העקרונות מוביל ומכוון אותנו בכל החלטה ופעולה
עקרון הצורך ועקרון האמצעי הפחות מגביל
החובה והסמכות לקבוע אם מינוי אפוטרופוס הוא הפתרון המתאים לאדם, מוטלת על בית המשפט, ובהחלטתו עליו לפעול בהתאם לעקרון הצורך ועקרון האמצעי הפחות מגביל. כלומר, על בית המשפט לשאוף לפתרון שמצד אחד יבטיח כי ישמרו טובתו וזכויותיו של האדם, ומצד שני יאפשר לו חירות ועצמאות מירבית, בהתאם ליכולותיו.
33א. (א) לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה כי התקיימו כל אלה:
(1) בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;
(2) לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי;
(3) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.
עקרון הצורך ועקרון האמצעי הפחות מגביל, מחייבים גם אותנו, ולכן, גם אם בית המשפט בחר באפוטרופסות כפתרון ומינה אותנו, מוטלת עלינו החובה, לבחון בכל פעם מחדש את נחיצות המינוי. אם אנחנו חושבים שאין עוד צורך במינוי או שניתן לצמצמו נפעל בשיתוף עם גורמי הטיפול ונפנה לבית המשפט בבקשה לביטול או שינוי.
עקרון טובת האדם ועקרון ההחלטה העצמאית
מינוי אפוטרופוס נועד בראש ובראשונה להגן ולשמור על טובת האדם, המוגדרת בחוק כמכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים שלו. אך רצונו של האדם לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שנתפס בעינינו כטובתו. לא תמיד קל, לאזן בין רצונו של האדם לבין חובתנו לשמור על בריאותו, להגן על כספו, ולמצות את זכויותיו, אך עלינו לזכור כי עקרון ההחלטה העצמאית מחייב אותנו להקשיב לרצונותיהם של מקבלי השירות, ולאפשר להם לקבל החלטות בעבור עצמם, איש איש בהתאם ליכולותיו.
67ה. (א) במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו יפעל אפוטרופוס שמונה לבגיר בהתאם לעקרונות אלה:
(1) שמירת כבודו של האדם ובדרך שתגביל זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר;
(2) שמירה, ככל האפשר, על פרטיותו של האדם;
(3) בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו.
עקרון ההשתתפות ועקרון האוטונומיה ומעורבות בחיי חברה
אנו מחויבים לשתף את מקבלי השירות במידע ובהחלטות הנוגעות להם, לשמור על ערכיהם התרבותיים, ולעודד את מעורבותם בחיי חברה ככל שהדבר מתאפשר.
בטופס הקליטה (אינטייק) יש סט שאלות ייעודיות שמטרתן לסייע לנו לאסוף את המידע הדרוש לנו כדי שנוכל להכיר את עולמם התרבותי, סדר יומם והעדפותיהם של מקבלי השירות החדשים.
גם הנציגים, היוצרים קשר אישי וקרוב עם מקבלי השירות, יכולים לזהות ולספר על צרכיהם התרבותיים והחברתיים, (ולא רק על צרכיהם הפיזיים), על מנת שהרכזים יוכלו לאתר עבורם פתרונות מתאימים.
2. בית המשפט הוא שותף פעיל
להחלטות שאנחנו מקבלים עבור מקבלי השירות יכולה להיות השפעה מכרעת על חייהם, ולא פעם אנחנו נתקלים בדילמות מורכבות ונדרשים להחלטות קשות. למזלנו, אנחנו לא לבד בסיפור. בית המשפט הוא שותף פעיל שנותן תוקף ומאשר פעולות במצבים, שבהם אין לנו סמכות לפעול ללא אישורו, (סעיף 47 לחוק).
בית המשפט הוא גם גורם מכוון ומכריע בכל עניין מהותי בו יש חילוקי דעות או התנגדות של האדם. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא כמובן הסכמה להליך רפואי חיוני, שמקבל השירות מתנגד לו, אף על פי שיכול להציל את חייו (סעיף 67ו.(4) לחוק), אך חשוב לזכור כי גם בהחלטות מהותיות אחרות, כגון מעבר מקהילה למסגרת או מכירת נכס, אם לא הצלחנו להגיע להסכמה בעניין עם מקבל השירות.
בפניה שלנו לבית המשפט, בבקשה למתן הוראות, חשוב לציין כי אנו פונים בהתאם לדרישות החוק.
בנוסף לבית המשפט, לצידנו עומדים שותפי תפקיד נוספים, שפועלים יחד איתנו לטובת האדם. גורמי טיפול ועו"ס במוסדות ובקהילה, עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי, ובמקרים מסוימים גם בני משפחה, שכנים ומכרים. כולם יכולים להיות שותפים פעילים, כל אחד בהתאם לתפקידו, סמכויותיו ויכולותיו. אם רק נדע לרתום אותם, לשתפם בתכנית הטיפול, ולחבר אותם למטרות המינוי. המרוויחים העיקריים משיתוף הפעולה הזה יהיו כמובן מקבלי השירות, שיזכו לטיפול הוליסטי שלם ואיכותי.
3. התיעוד הוא הכרחי
התיעוד אינו רק הליך בירוקרטי הנדרש על פי חוק (סעיף 67ח.).
תיעוד שיקול הדעת שלנו בהחלטות מהותיות, שמירת מסמכים ואסמכתאות, וריכוז כל המידע שנאסף אודות מקבל השירות במערכת נתיב, כל אלה מאפשרים לנו לתת את השירות הטוב והאיכותי לו ראויים מקבלי השירות שלנו. ככל שנתמיד ונקפיד בתיעוד מסודר ועקבי, תהיה עבודתנו קלה ואפקטיבית יותר. המידע יהיה שקוף לכל שותפי התפקיד במחוזות ובמטה, נוכל ללמוד ממנו רבות אודות מצבם של מקבלי השירות, ולהיעזר בו כדי לבנות ולעדכן את תוכניות הטיפול בהתאם.
התיעוד ישמש אותנו גם כאסמכתא עליה נוכל במקרה של תלונה או תביעה.
מעבר לתיעוד הרציף והיומיומי, אנו גם מחויבים על פי חוק להגיש דו"חות לאפוטרופוס הכללי. (סעיפים 51 ו-53 לחוק).
שלושת הדו"חות המרכזיים הם דו"ח הפרטה, הדו"ח השנתי, והדו"ח הסופי. כל אחד מהם יכול לסייע לנו כנותני שירות ולתרום לאיכות הטיפול.
- דו"ח הפרטה, מסייע לנו לרכז את המידע הדרוש לנו לצורך הכרות עם מקבלי שירות חדשים, וגיבוש תכנית טיפול מתאימה.
- הדו"ח השנתי מסייע במעקב השוטף, ומאפשר לנו לזהות שינויים במהלך השנה, הדורשים עדכון או שינוי של תכנית הטיפול.
- הדו"ח הסופי עוזר לנו לוודא שכל הפעולות הנדרשות בסיום המינוי בוצעו כנדרש, וכי לא נשארו נושאים פתוחים שלא טופלו.
4. עם הסמכות לניהול כספו של אדם אחר באה אחריות גדולה
זה נשמע אולי מובן מאליו, ובכל זאת ראוי להזכיר שמקבלי השירות שלנו, זכאים לקבל שירות מקצועי, אחראי ושקוף, ממש כמו שהיינו מצפים לקבל מאיש מקצוע, לו היינו מפקידים בידיו את כספנו.
החוק מחייב אותנו לקיים רישום קפדני ולדווח לאפוטרופוס הכללי אודות כל הכספים והנכסים שאיתרנו עם קבלת המינוי באמצעות הפרטה (סעיף 51 לחוק) אודות ניהול החשבונות בשוטף באמצעות הדו"ח השנתי, ואודות יתרת הכספים שנותרה עם סיום המינוי באמצעות הדו"ח הסופי (סעיף 53 לחוק).
החוק גם קובע תנאים והגבלות, לפעולות שאנו רשאים לעשות בכספו של האדם, ללא אישור בית המשפט (סעיף 47 לחוק) ומחייב אותנו לדאוג לשמר את ערך הכסף שאינו משמש לצרכים יומיומיים באמצעות השקעה על פי התקנות (סעיף 50 לחוק).
כל החוקים, התקנות והנהלים הפנימיים של המרכז, נועדו להבטיח כי נוכל לשמור על ממונם של מקבלי השירות, לבצע תשלומים והחזרי הוצאות, ולעמוד בסטנדרט גבוה של מנהל תקין, ולכן חשוב כל כך להכיר אותם היטב ולהקפיד עליהם.
5. אפוטרופוס מקצועי אינו בן משפחה
לא אחת משווים אותנו לאפוטרופוס שהוא בן משפחה, ולעיתים אף מצפים מאיתנו לתפקד ולנהוג בהתאם. גם אם לפעמים אנחנו נקשרים אל מקבלי השירות שלנו, ומרגישים קרובים מאוד, לעולם לא נוכל למלא את מקומם של בני משפחה אוהבים ודואגים. אבל כן נוכל לתת את השירות המקצועי והאיכותי שאפשר לצפות לקבל מכל בעל מקצוע מיומן שלקוחותיו חשובים לו, כפי שהגדיר סעיף 67 ד. את עקרונות הפעולה של האפוטרופוס:
67.ד (א) אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו ולא לטובת ענייניו שלו.
(ב) בעל מקצוע שהתמנה לאפוטרופוס כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה מפעיל כלפי לקוחו.
(ג) לא יקבל אפוטרופוס טובת הנאה מאדם שלישי בעבור הפעלת סמכויותיו ומילוי תפקידיו, ובכפוף להוראות סעיף 48 לא יימצא במצב של ניגוד עניינים.
המרכז הישראלי לאפוטרופסות הוקם כדי למלא שליחות ציבורית וחברתית, ולהגן במסירות ובמקצועיות על גופם, כבודם, רכושם ורצונם של אנשים שמצבם אינו מאפשר להם לדאוג לעצמם, וחובת ההתמנות שנקבעה בכתב ההקדש, משקפת מטרה זו.
כדי שנוכל להמשיך ולתת את השירות המקצועי הטוב ביותר, אנחנו צריכים להקפיד לפעול בהתאם לדרישות החוק והתקנות, לשאוף תמיד לשפר את המקצועיות שלנו ולרכוש ידע ומיומנויות חדשות.