חופשת החג מאחורינו…

קבלו ח"ח על החזל"ש ועל המשך ההשקעה בלמידה

אז מה למדנו?

בשבוע שחלף למדנו על הדו"חות אותם אנו מחויבים להגיש לאפוטרופוס הכללי על פי חוק, דו"ח הפרטה, הדו"ח השנתי והדו"ח הסופי. למדנו גם על אחריות האפוטרופוס לנזק לאדם או לרכושו וכיצד אנו יכולים למנוע נזק ולהתגונן מפני תביעת נזיקין.

למי שלא הספיק/ה וגם למי שרוצה לקרוא שוב:

ניתן להגיע לכל יחידות הלימוד הקודמות בלחיצה על מאגר היחידות.

שאלנו:

לדעתך, כיצד ניתן להיעזר בדו"ח השנתי לטובת שיפור איכות חייהם של מקבלי השירות בשגרה?

אתם עניתם:

הדו"ח השנתי הוא צומת דרכים להסתכל מה נעשה בעבר, מה מצבו העכשוי של מקבה"ש כולל צרכיו ורצונותיו וכיצד תושפע תוכנית השירות מכאן ולהבא,  בכפוף ליכולתו הכלכלית.

חנה ברזל, סמנכ"לית, מטה והנהלה

ניתן להיעזר בדו"ח השנתי על מנת לקבל זווית ראייה מקיפה מעבר לשגרתית אודות מצבו של מקבל השירות מבחינת אורחות חיים, הכנסות והוצאות ביחס לשנה החולפת . ובראייה קדימה לייצר תכנון תקציבי מחודש בתשומת לב לשינויים שחלו במהלך השנה.

קרן מגל, רכזת וראש צוות, מחוז ת"א

הדו"ח השנתי מאפשר לנו לעצור את עבודתנו השוטפת, ולבחון את מצבו של מקבל השרות, את הטיפול שניתן לו במהלך השנה, את הדברים שנותרו פתוחים ולא טופלו על ידנו, את ההמלצות שניתנו לגביו. בהתאם נוכל לעדכן את תוכנית הטיפול, לבחון אם האופן בו פעלנו במהלך השנה החולפת הינו הנכון והמטיב עם מקבל השרות . עצירה זו מאפשרת לנו לשקול דרכי טיפול חלופיות, טובות יותר עבור מקבל השרות.

יעל חיים, סגנית מנהלת, מחוז צפון

אתן דוגמא: במהלך השנה ובביקורי בית שקיימתי ציין בפניי מקבל השירות שהוא מעוניין ברכישה של ריהוט חדש לביתו ולא הייתה לו יתרה מספקת, באמצעות הדו"ח השנתי ראיתי שיש לו עדיין יתרה בחשבונו האישי, פעלתי לכנס את הכספים ובכך הצלחתי לרכוש עבורו את מה שביקש.

תמי זבצקי, רכזת וראש צוות, מחוז דרום

דוח שנתי משקף בצורה מפורטת גם מצב כספי וגם מצב נכסים וגם מצב ביקורים מה שמאפשר לראות את תמונת טיפול של מקבל השירות.

אינה שיינצביט-שבתאי , רכזת נכסים פיננסים, מחוז ירושלים

יש לראות בדו"ח הזדמנות לבחינת תוכנית הטיפול באדם והתאמתה, בדיקת הוראות הקבע – האם עדיין נחוצות? האם יש מקום לשפר את איכות החיים של מקבל השירות וכד', ובדגש על מקבלי השירות ה"שקטים" שאצלם לכאורה הכל זורם. דווקא עבורם כתיבת הדוח והצורך לבדוק את הנעשה במהלך השנה יכול להיות הזדמנות לשינוי ושיפור בתוכנית הטיפול.

אוריאל לדרברג, מנכ"ל

שאלנו:

סימה היא מקבלת שירות, (מינוי מלא) שהועברה מדירתה למסגרת בגיל 64. במשך כשנה, עמדה דירתה ריקה ולא הושכרה. בתיקה בנתיב נכתב כי סימה מתקשה להסתגל לחיים במסגרת, ונעשו ניסיונות למצוא עבורה פתרונות שיאפשרו לה לחזור לביתה.  אך למרבה הצער, סימה נפטרה בעת שהותה במוסד.  לדעתך, האם במקרה זה, צריך המרכז לשאת באחריות לנזק הכלכלי שנגרם מאי מימוש הנכס? הסבר/י מדוע

אתם עניתם:

לא, המרכז אינו צריך לשאת באחריות לנזק הכלכלי. רכז הטיפול הפעיל שיקול דעת והסתמך על רצונה, מצבה וצרכיה של סימה. במקרה שהובא לפנינו מתוארת סימה שלא הצליחה להסתגל למסגרת ועל כן קיים סיכוי סביר ביותר שהיתה חוזרת להתגורר בדירתה בקהילה, מה גם שרכז הטיפול פעל ודחף לכך, ועל כן דירתה הושארה פנויה. נזק גדול יותר היה לו דירתה של סימה היתה מושכרת לאדם אחר ורכז הטיפול היה מצליח למצוא פתרון אשר היה מאפשר לסימה לחזור לקהילה כפי שרצתה, במצב כזה היתה צריכה סימה לשכור דירה חדשה, לרכוש ריהוט חדש( נזק כלכלי), ונשאלת השאלה האם בכלל סימה רצתה בכך? ככל הנראה היתה מעדיפה סימה לחזור לביתה המוכר והאהוב. בבואנו לקחת החלטות אנו נבקש למנוע ממקבל השירות נזק רגשי ונפשי, אשר הוא לא פחות חשוב, אם לא יותר, מנזק כלכלי.

חביבה מזור, רכזת שירות, מחוז דרום

אם גורמים מקצועיים, כגון עו"ס רווחה, המליצו שסימה תחזור הביתה, וזה ישרת את טובתה, לא נראה שהמרכז צריך לשאת באחריות לנזק הכלכלי. במיוחד אם נעשו מאמצים ממשיים לגייס את הכספים הדרושים לשם כך.

מרינה פולינובסקי, רכזת שירות, מחוז חיפה

לדעתי המרכז אינו צריך לשאת בנזק הכלכלי שנגרם לסימה מאי מימוש הנכס, מאחר ונעשו ניסיונות לאורך השנה למצוא פתרונות להחזרתה של סימה למגורים בביתה ועל כן לא ניתן היה להשכיר או לבצע כל פעולה אחרת בנכס.

בר לור, רכזת שירות, מחוז ת"א