יחידה 4 – חובת ההתמנות ועבודה עם אפוטרופוסים אחרים
סעיפים 37, 60 וסעיף 39 לכתב ההקדש | סעיף 45 ו 46
חובת ההתמנות ושחרור ממינוי
סעיפים 37, 60 וסעיף 39 לכתב ההקדש
החוק קובע, כי בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס את מי שלא הביע הסכמתו לקבל על עצמו את האחריות הכרוכה בתפקיד.
37. החוק קובע, כי בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס את מי שלא הביע הסכמתו לקבל על עצמו את האחריות הכרוכה בתפקיד.
החוק קובע גם, כי אפוטרופוס רשאי להתפטר מתפקידו.
- האפוטרופוס רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
המרכז הישראלי לאפוטרופסות, הרואה את תפקידו כשליחות חברתית, מקבל על עצמו כל מינוי ללא הבדל דת, גיל, מוצא, לאום או מצב כלכלי, כל זאת בתנאי שאכן ניתן לסייע לאדם, באמצעות המינוי.
חובת ההתמנות הינה ייחודית למרכז, ומעוגנת בסעיף 39 בכתב ההקדש*:
* כתב ההקדש הינו מסמך יסוד המתווה את עקרונות ודרכי הפעולה של המרכז כארגון ציבורי ללא מטרות רווח וחתום על ידי רשם הקדשות במשרד המשפטים.
35. (א) בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו.
חובת ההתמנות, מביאה אלינו לא פעם, מקבלי שירות מורכבים שלא נמצא להם אפוטרופוס אחר, והיא מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות ובמקצועיות.
גם כשמדובר למשל, בדר רחוב, חסר אמצעים שאינו משתף פעולה, אך זקוק להגנה ולסיוע של אפוטרופוס, ועל אף שהטיפול בו, צפוי להיות מאתגר מאוד, דורש משאבי זמן רבים ומאמצים מיוחדים, מחובתנו, לקבל את המינוי. זוהי השליחות שלנו!
במקרים חריגים מאוד, ניתן להגיש התנגדות למינוי, באמצעות וועדת חריגים.
התנגדות למינוי צריכה להיות מנומקת, והיא תאושר על ידי וועדת החריגים, רק אם תתרשם שאין באפשרותנו לסייע לאדם, או שהמינוי מסכן את שלומם של הצוותים המטפלים.
פניה לוועדת החריגים, מתבצעת דרך מנהלות הסניפים, ובכפוף לאישורן.
בקשה לשחרור ממינוי קיים, תהיה על פי רוב במקרים בהם התרשמנו כי האדם לא זקוק יותר לאפוטרופוס, וזאת בהתאם לעיקרון הצורך ועיקרון האמצעי הפחות מגביל.
בכל מקרה, חשוב לזכור כי כל עוד לא אושר השחרור מהמינוי על ידי בית המשפט, אין אנו משוחררים מאחריות כלפי האדם.
עבודה עם אפוטרופוסים אחרים
סעיף 45 ו 46
מינוי יותר מאפוטרופוס אחד, לרוב אינו נהוג, אך ישנם מקרים בהם, בגלל צורך או סיבה מיוחדת, יבחר בית המשפט בפתרון זה. מינוי כזה יחשב בעיני בית המשפט כמינוי רצוי, אם יתרשם שיש תיאום ושיתוף פעולה הדדי בין הצדדים, רצון ויכולת לפעול לטובת האדם ללא מחלוקות או סכסוכים.
החוק קובע כי במקרה שמונה יותר מאפוטרופוס אחד, צריכים האפוטרופוסים לפעול תוך הסכמה, ובכל פעולה שעושה אחד מהם נדרשת הסכמת האחר. לעיתים, יגדיר בית המשפט מראש, מהם תחומי האחריות והסמכות של כל אחד מהאפוטרופוסים, כמו למשל במקרה בו אחד ימונה כאפוטרופוס לרכוש ואחר ימונה כאפוטרופוס לעניינים אישיים. קל להבין את חשיבות התיאום בין השניים, כאשר אחד אחראי למימון פעולות האחר, בזמן שהשני צריך לדעת כי ישנם אמצעים למימון פעולות אלו.
45. בית המשפט רשאי אם ראה סיבה מיוחדת לכך, למנות לחסוי לאדם יותר מאפוטרופוס אחד; משעשה כן, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקידי האפוטרופוסות על האפוטרופסים במשותף או לחלקם ביניהם.
46. הטיל בית המשפט תפקידי אפוטרופסות על שני אפוטרופסים או יותר במשותף, יחולו ההוראות הבאות זולת אם הורה בית המשפט אחרת:
(1) האפוטרופסים חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;
(2) פעולה של אחד או של אחדים מן האפוטרופסים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;
(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהאפוטרופסים לפעול על דעת עצמו;
(4) האפוטרופסים אחראים לאדם יחד ולחוד;
(5) נתפנה מקומו של אחד מן האפוטרופסים או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת.
במרכז, אנו מתמנים לעיתים כאפוטרופוס נוסף, למשל כשמדובר בקטין, שיש לו בן משפחה המתמנה כאפוטרופוס על עניינים אישיים, ואנחנו מתמנים כאפוטרופוס לרכוש בלבד.
במינוי מסוג זה חשוב לזכור, כי אנחנו והאפוטרופוס הנוסף אחראים לאדם ביחד ולחוד. שיתוף הפעולה עם האפוטרופוס השני הוא המפתח להצלחה, וחשוב לערוך תיאום ציפיות ולהסכים על תחומי האחריות והסמכות של כל אחד.