צוות יקר,

       
אנחנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה במהלכה נתחיל תוכנית ייחודית לעובדי המרכז. לאחר חשיבה משותפת, הבנו שאחד הדברים החשובים ביותר לנו כעובדי המרכז, זהו ערך הלימוד.

לצורך כך, אנחנו הולכים לפתוח בתוכנית חדשה, שתעניק לכולנו ידע משמעותי שישמש אותנו בתפקיד שלנו ויעזור לנו חוק למעשה.

בשבועות הקרובים נלמד כולנו יחד את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

החוק הוא המצפן, המוביל ומכוון את פעילות המרכז הישראלי לאפוטרופסות מאז הקמתו, ועליו מבוססים כל תהליכי העבודה והנהלים. עם זאת לא כולנו מכירים אותו על בוריו.

אנו פועלים בסביבה משפטית, נדרשים להגיש בקשות לבית המשפט, להופיע בדיונים ובוועדות ולקיים שיח ענייני ומקצועי עם עורכי דין וגורמים משפטיים נוספים. לכן הכרחי שנכיר היטב את החוק, ונלמד כיצד להשתמש בו ולהישען עליו בעת הצורך.

שלוש פעמים בשבוע תקבלו קטע קצר מתוך החוק לקריאה בצירוף משימת למידה קצרה. עבור החדשים, זוהי הזדמנות מצוינת להעמיק את הידע ולהתמקצע בתפקידכם החדש, עבור הוותיקים, הזדמנות לרענן את הזיכרון, לחזק את החיבור בין התורה לפעולה, ולהמשיך להשתפר ולהתייעל.

אבל רגע לפני שאנחנו צוללים לעומקו של החוק, הנה תזכורת וסקירה קצרה על השינוי המהותי והחשוב ביותר שנעשה בחוק בשנים האחרונות, תיקון 18.

כידוע לנו, רובם הגדול של האנשים הזקוקים לאפוטרופוס, הם אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או גופנית או קשישים שמפאת גילם אינם יכולים עוד לדאוג לעצמם.

מאז נחקק החוק, בשנת 1962,חלו שינויים מרחיקי לכת בגישה כלפי אנשים עם מוגבלויות וכלפי אנשים בגילאים מבוגרים.

בישראל, באו שינויים אלו לידי ביטוי בשורה של חוקים, המבקשים להגן על כבודם, עצמאותם וזכויותיהם של אנשים אלה.

• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
• חוק זכויות החולה
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות
• חוק החולה הנוטה למות
• אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות

"במסגרת שינויים חברתיים אלה, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסייה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה – סעד והתערבות אשר את תוכנם קבעה המדינה באופן חד–צדדי, ובמקומה צמחה גישה השמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות אזרח שמהן נהנה כל אדם והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי"
(מתוך דברי המבוא להצעת החוק)

שישה עקרונות מובילים את התפיסה שהביאה לשינוי החקיקה בתחום האפוטרופסות בעולם.

ועקרונות אלו באים לידי ביטוי גם בתיקון החוק הישראלי ועומדים ביסוד תפיסת השירות של המרכז הישראלי לאפוטרופסות.

יחד הם משמשים לנו מצפן, ומכוונים את דרכנו כנותני שירות אפוטרופסות.

• עקרון הצורך
  "אין למנות אפוטרופוס לאדם אלא אם כן יש צורך אמיתי בכך לשמירת טובתו וזכויותיו;"
• עקרון האמצעי הפחות מגביל
  "אין לנקוט אמצעי המגביל את זכויותיו של אדם ואת חירותו כאשר ניתן להגיע למטרה שלשמה ננקט האמצעי, בדרך פחות מגבילה".
• עקרון טובת האדם
  "חובתו של אפוטרופוס, של בית המשפט ושל כל גורם המחליט בענייני החסוי, לפעול לטובת החסוי ולשמירת זכויותיו. עיקרון זה נסוג, ככלל, מפני רצונו של החסוי כפי שהוא הביעו בעת שהיה מסוגל להבין בדבר"
• עקרון ההחלטה העצמאית
  "יש לאפשר לאדם, ככל האפשר, לקבל החלטות בעצמו בנוגע לגופו, לרכושו ולחייו, כל עוד הוא מסוגל לכך"
• עקרון ההשתתפות
  "על האפוטרופוס וכל גורם אחר המסייע לחסוי, לתת לחסוי מידע בנוגע לעניינים הקשורים אליו, לשתפו ולהיוועץ עמו בכל הנוגע לענייניו, כל עוד הוא מסוגל להבין בדבר, וכן לתת משקל ראוי לרצונו"
• עקרון האוטונומיה ומעורבות בחיי חברה
  "על האפוטרופוס לפעול, ככל האפשר, בדרך שתאפשר לאדם לשמור על עצמאותו ועל האוטונומיה שלווכן להיות מעורב בחיים החברתיים ולשמור על תרבותו ודתו"

אז עכשיו כשהמצפן בידינו, אנחנו יכולים לצאת לדרך, למסע למידה, שבסופו נהיה כולנו מקצוענים בנשמה.