סיפורי החודש

חזרה לרשימת הסיפורים

הפסנתר שניצח את הבדידות

במהלך אחד הטיולים של א', מקבל שירות של המרכז הישראלי לאפוטרופסות, עם שני מתנדבי פרויקט "גשר של ידידות", ברחובות תל-אביב, הם נכנסו לחנות למכירת כלי נגינה בדיזנגוף סנטר. א', בן ה-69, התיישב ליד הפסנתר במקום והחל לנגן להנאתו. עוברים ושבים התאספו סביבו, כדי לשמוע ולראות מי הנגן המפיק צלילים יפים שכאלה מהפסנתר. כשסיים, עמדו סביבו כ-20 איש, שהריעו לו במחיאות כפיים וביקשו כי ינגן הדרן, קטע נגינה נוסף. אושרו של א' לא ידע גבולות.

בעקבות הטיול בדיזנגוף סנטר, בו הפליא א' בנגינתו בפסנתר, החל המסע המשותף של המרכז הישראלי לאפוטרופסות, עם מתנדבי פרויקט "גשר של ידידות", לאיתור פסנתר מתאים לא' ובעלות שניתן לעמוד בה. המרכז פנה לגופים שונים בבקשה לתרומת פסנתר עבור א', אך פסנתר מתאים לא נמצא.

"גשר של ידידות" הינו פרויקט התנדבות חשוב, שיזם רונן זרצקי, מייסד BSD-IT, ששימש בעת הקמת הפרויקט, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת "ישראכרט" ולו שותפים מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות, ד"ר זאב פרידמן ומנהל מחוז ת"א והמרכז, עו"ס רפי יומטוביאן. במסגרת הפרויקט נפגשים בקביעות עובדי חברת "ישראכרט", לאחר שעות העבודה, לשיחה ובילוי משותף עם אדם לו מונה המרכז כאפוטרופוס. מתחילת השנה מלווים המתנדבים אנשים להם מונה אפוטרופוס, החיים בקהילה, ואין להם מכרים או קרובים. את א' מלווים, לבד מרכזת הטיפול, רוני, שני מתנדבים קבועים, אביב ואלעד, המגיעים אליו בקביעות, מארחים לו חברה, יוצאים עימו לבתי קפה, לטיולים בעיר ועוד.   

כוחה של ידידות גדול ויש בה להשיב לאדם את נקודות השיא בחייו ובעזרתן להתחזק. קשר זה פתח צוהר אצל א' לספר על הוריו. שניהם היו נגנים קבועים בתזמורת הפילהרמונית ומגיל צעיר הוא ספג את המוזיקה לעורקיו ואף ניגן בכלים שונים. הייתה זו המוזיקה שלפרקים העצימה בו כוחות קיימים, וכדי לחזק את רוחו רכש עבורו המרכז לבקשתו, אבוב, כלי האהוב עליו, אך קשיים בריאותיים גרמו לו להניחו בינתיים בצד.

א' מאובחן כבעל הפרעות נפשיות מגיל צעיר, ובעברו אשפוזים תכופים בבתי חולים פסיכיאטריים. הוא מתקשה ביצירת קשרים וחש ניתוק חברתי. בעבר היה מגיע מידי פעם למועדון החברתי, ניגש לפסנתר שבמקום ומנגן בו מעט. מזה שנה וחצי שאינו מגיע למועדון וגם הנגינה פסקה. א' מתקשה ליזום פעולות פשוטות של רחצה, הכנת מזון ונטילת תרופות. קיים חשש לניצול שלו. הוריו נפטרו והוא נותר ערירי, ללא קרובי משפחה.

מזה 13 שנה משמש המרכז הישראלי לאפוטרופסות, כאפוטרופוס על גופו ורכושו. המרכז פעל להגדלת הכנסתו של א', השמשה של דירה נוספת, שירש מהוריו, והשכרתה, וכן לשיפור איכות חייו בשיפוץ דירת המגורים בה הוא מתגורר. נשכרו עבורו שירותי עובד המלווה אותו ומסייע לו במלאכות היום-יום, משך כל שעות היממה.

תרומת הפסנתר, שתנצח את בדידותו של א', הגיעה ממקור לא צפוי ומוכיחה כי התפוח לא נופל רחוק מהעץ. לירון, ביתו של רונן זרצקי, ששמעה את סיפורו של א', הסכימה מיד לתרום את הפסנתר שלה, עליו לא ניגנה זמן רב.

במבצע לוגיסטי הועבר הפסנתר, הועלה לדירתו של א' ותפס מקום של כבוד בסלון ביתו. מתנה נוספת, מרגשת לא פחות, קיבל א' מהמטפל שלו, שמצא תמונות פספורט של שני הוריו המוסיקאים של א', מסגר והציב אותן, יחד עם תמונתו של א' בצעירותו, מעל הפסנתר, כך שבכל פעם שא' ינגן, יהיו לנגד עיניו תמונות הוריו המנוחים.

עתה צליל חדש נשמע בבניין המגורים של א' ובחייו. הוא מנגן מהזיכרון, בכל עת שחפץ בכך, יצירות שלמות של מוצרט, שוברט, כרמן, ביזה ועוד. משמר זיכרונות ומעצים כוחותיו. המשפחות של אלעד ואביב מגיעות גם הן לשמוע ולהתרשם מנגינתו, והבדידות מתרחקת.

"זהו ניצחון הרוח והחסד, שכולל חיבור של המוסיקה, הלב ואנשים טובים שסייעו", אמר לו מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות, ד"ר זאב פרידמן, בעת שבא לבקרו. "זה חלום שהפך למציאות".

לירון זריצקי, שתרמה את הפסנתר ביטאה בצורה מושלמת את שהרגישו כל מי שהיה בביתו של א', בעת שהפסנתר הגיע: "מעולם לא ניגנו על הפסנתר הזה כל-כך יפה. זה סימן שהוא היה צריך להיות שלך".