נייר עמדה שהוצג בוועדה הבין משרדית, לנושא האפוטרופסות והחלופות

נייר עמדה שהוצג בוועדה הבין משרדית, לנושא  האפוטרופסות והחלופות

בתאריך 31.10.17

1. אפוטרופסות הוא מושג וערך יהודי עתיק יומין, המופיע במקורות עוד מתקופת המשנה. היהדות, בספר הספרים הנצחי, מדגישה לא רק זכויות, אלא בעיקר חובות המוטלות על החברה, המדינה והמשפחה, בדאגה לגר ולתושב, ליתום ולאלמנה וגם לאדם חסר ישע שנברא בצלם אלוקים. שיח זכויות הוא שיח מבית מדרשו של העולם המערבי ואילו שיח חובות הוא מבית מדרשו של ארון הספרים היהודי.

2. שירות האפוטרופסות הוא כלי ואמצעי ואיננו תכלית או מטרה. אין אדם שמסכים לוותר על חירותו וחופש פעולה ומסכים שימונה לו אפוטרופוס. לכן, על שירות האפוטרופסות לפעול ברגישות יתרה, בשקיפות ובשותפות עד כמה שניתן, עם האדם שבמינוי אפוטרופוס, עם בני משפחתו והגורמים הטיפוליים והממשקיים השונים.

3. שירות האפוטרופסות דומה לכיפת ברזל אנושית של חמלה, שבאה להגן על כספו, רכושו וגופו של אדם הנזקק לכך, לשם מניעת עושק, ניצול ועוולות, מפני אנשים רעים. שירות האפוטרופסות הוא מעגל שירות של 360 מעלות. אנו פוגשים שלוש קומות: קומת הקיום, קומת המשמעות וקומת הטיפול.

האפוטרופסות הוא שירות הוליסטי, מעין קלידוסקופ של החיים. הוא אינו חד ערכי, אלא מתנהל על מנעד ורצף שבין שני קטבים – האחד המייצג את האחריות למימוש הסמכות שניתנת לאפוטרופוס מבני המשפחה או  לתאגיד האפוטרופסות על ידי בית המשפט, "להיכנס לנעליו" של האדם ולפעול כמבחן "האדם המסור", כפי שהיה נוהג עם הוריו או ילדיו, בהגנה על זכויותיו וסיפוק צרכיו, והשני – ייצוג הרגישות והחמלה הנדרשים מהאפוטרופוס, לשמירה על כבודו רצונו וחירותו של האדם, ככל שניתן.

4. שירות האפוטרופסות, נע במנעד זה, בין שני הקטבים, בטיפול הפרטני היום-יומי, בכל אדם תחת מינוי אפוטרופסות. הראייה ההוליסטית של שירות האפוטרופסות, עושה ככל האפשר לכיבוד רצונו של האדם, בשאיפה שהערכים של אדם וטובתו, שלובים ואוחזים זה בזה.

זה מצב שנקרא- "רצוטוב".שילוב של רצונו וגם טובתו.  אבל במצב שרצונו עלול חלילה לסכן את טובתו, בנושאים של גרימת נזק כספי, רכושי וגופני, ערך טובתו יגבר על ערך רצונו.

5. מניסיוננו בפרקטיקה היום יומית, אנו עושים ככל שניתן, ליזום מרחב קבוע של שיתוף פעולה עם האדם תחת אפוטרופסות ובני משפחתו, בחיזוק והעצמה של הראייה ההוליסטית, הנעה על מנעד וספקטרום האחריות והסמכות עם בוחן מציאות, על מנת להגן ולדאוג לאיכות חייו של האדם. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ביטל את המונח השגוי והארכאי, "חסוי" ,שאינו מכבד את האדם. אנו, במרכז הישראלי לאפוטרופסות מקפידים מזה שנים שלא לקרוא למקבל השירות שלנו "חסוי", אלא לתת לו כבוד בשמו, כמר או גב'.

6. תיקון מס' 18 של חוק הכשרות והאפוטרופסות, כולל חלופות למוסד האפוטרופסות, למשל, מתן ייפוי כוח מתמשך ותומך החלטה. כמנכ"ל המרכז השתתפתי בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שעסקה בהליכי תיקון החוק. הבעתי את דעת המרכז שברצף הנזקקות של אנשים, יש לברך על יצירת מניפת חלופות של שירותי הגנה לאנשים הזקוקים להגנה זו, מלבד אפוטרופסות. עם זאת, אל לנו  לראות את ההגנה על אנשים חסרי ישע, כמשהו בינרי, של משחק סכום אפס, מעין הכול או לא כלום, אלא יש לראות את קשת התערבויות ההגנה על האדם,  כמנעד, בספקטרום של חלופות ורצף שירותי הגנה מיטביים - על כספם, רכושם, גופם, כבודם ואיכות חייהם.

האתגר הוא לבחון מקצועית את החלופה המיטבית מבין החלופות השונות, לגופו של אדם, תוך שילוב מיטבי ככול שניתן את מונח ה"רצוטוב"- רצונו וטובתו, כשטובתו של האדם תגבר על רצונו, במקרה שעלול להיגרם לו נזק, לעיתים בלתי הפיך.

7. מניעת פגיעה במוסד האפוטרופסות: יש לחזק ולמנוע מגמות שרואות במוסד האפוטרופסות כשולל זכויות ואוטונומיה של האדם שמונה לו אפוטרופוס. זאת הכללה שיפוטית שאינה מבוססת. יש לחזק את הרגולציה על שירות האפוטרופסות, אך גם לשמור ולטפח את התאגידים וההון האנושי המקצועי האיכותי הפועל בהם. עלינו להימנע ממגמות או אופנות של "עולם ישן נחריבה ועולם חדש ניבננה", אלא לדבוק ב:"הישן יתחדש והחדש יתקדש". אל לנו לשפוך התינוק עם המים.

אנו מיצרים על כך שבסופו של תהליך לא התאפשר בתיקון החוק מתן שירות של ייפוי כוח מתמשך גם לתאגידים. בזאת נשלל רצון של אדם למנות תאגיד.

8. חיי היום יום של תאגיד האפוטרופסות כמרכז הישראלי לאפוטרופסות, מציג אין ספור סיפורים. כך למשל, סיפורו של א., האדם הצעיר שרצונו לנסוע לרומניה התגשם, ולא נפגעה טובתו. סיפורה של פ., בת ה-103, שהביעה רצונה להישאר ולהתגורר בביתה ולא בסידור מוסדי, ונזקקה להשגחה וללווי צמוד, אולם הכנסתה לא אפשרה זאת, ובדרך של לקיחת משכנתא הפוכה התאפשר הישארותה בביתה וכיבוד רצונה. סיפורה של מ., הסובלת מדמנציה, שבדרך יצירתית של מורה לריקוד, אחת לשבוע, זיכרון מימים עברו, שיפר את מצבה ונמנעה כוונת מנהלי הדיור המוגן היוקרתי להדיר אותה מהמקום. סיפורו של ד., שרצה להתגייס ליחידה מובחרת בצבא, וכאפוטרופוסים נדרשנו לחתום עבורו. סיפורו של ש., האסטרונום שחובר למחשב להפיג בדידותו, סיפורה של ח., שהייתה שותפה בתהליך המינו. סיפורה של ק., המורה לאנגלית שנוצלה כלכלית על ידי תלמידה ועם קבלת המינוי דאגנו לתקן העוול שנגרם לה והעברתה לדיור מוגן בו מתגוררים אנשים הדוברים את שפתה. סיפור החזרת הדירה לי., לאחר שנוצלה על ידי שכן. סיפורו של א., ילד בודד, שהגשמנו את חלומו לחגוג בר-מצווה, כמו שאר חבריו. סיפורו של ר., שיזמנו סיום מינוי אפוטרופסות ושחרורו. סיפורה של ש., שנושלה מצוואה. סיפורו של ד., שרצה לתרום ספר תורה, שיישאר משהו אחריו. סיפורה של כ., שלאחר מאבק ממושך ביתה הרעוע שופץ על-ידי העירייה וחברת עמידר. סיפורו של ר., כדורגלן העבר, שזכה להיכלל בספר הזהב של מאה הכדורגלנים המובילים בכדורגל הישראלי. סיפורה של ר., שנוצלה על ידי זוג נוכלים. סיפורה של ד"ר ל., שאף היא נוצלה על ידי 2 נוכלים. א., בת ה-96, מ. האנורקטית. ברוב המקרים נותרנו לבד.

בכל המקרים אין יד נעלמה, אלא יד חומלת, מקצועית ומתגייסת של האפוטרופוס.

9. בדיונים בכנסת הדגשנו שהאתגר הוא לחבר בין אנשי השמים (התנועות לזכויות האזרח) לאנשי הארץ (אנשי הפרקטיקה). אנשי השמים ירדו למטה ואנשי הארץ יעלו למעלה ואז ייווצר מרחב של "שמים וארץ נשקי אהדדי". כל חקיקה, טובה ככל שתהא, דורשת משאבים. בתיקון מס' 18 נאמר שאין עלות לתיקון החוק. עלינו לדעת שגם זכויות וגם חובות עולות כסף.

10. במדינת ישראל כ-50 אלף אפוטרופוסים, מתוכם כ-7,000 אנשים במינוי תאגידי אפוטרופסות. בעבודת המחקר של עו"ד רות סלפטר נערכה השוואה למדינות אחרות בעולם: בישראל, רק 1.63% מקרב האוכלוסייה, שיעור נמוך יחסית ליתר המדינות המערביות, הינם במינוי אפוטרופוס.

אנו מצרים על כך שחיים בקרבנו אלפי אנשים, שבגלל עומס, רשויות הטיפול במדינה אינם מסוגלים לאתרם ולהמליץ על רשת הגנה עבורם, בדמות אפוטרופסות. אנשים אלה חסרי ישע, מוטלים לגורלם וחשופים לניצול כספי, רכושי, גופני ורגשי יום- יומי.

11. התאגיד הוא אפוטרופוס ואל לו להחליף בשום דרך את הגורמים הטיפוליים בקהילה. עליו לפעול להגדרת תחומי האחריות והסמכות של הגורמים המעורבים בהגנה על מקבלי השירות. על תאגיד האפוטרופסות לפעול בשקיפות ושותפות עם רשתות השירות, הקהילתיים והמוסדיים. בנוסף, יש לפעול בחקיקה ,למזג את האחריות הממשלתית, על גופם ורכושם של מקבלי השירות, תחת קורת גג אחת. כיום, קיים פיצול בין משרדי המשפטים והרווחה, כשהרגולציה על הגוף היא במשרד הרווחה, והרכוש במשרד המשפטים. ראוי לשבח את הפיילוט, ביוזמת האפוטרופוס הכללי, המתנהל בימים אלו, לריכוז הוליסטי של  הטיפול האפוטרופסי בגוף וברכוש ,תחת קורת גג אחת. ראוי גם לשבח את היוזמה של האפוטרופוס הכללי לקבל לראשונה בשנת 2016, מימון ממשלתי לאנשים תחת מינוי תאגיד אפוטרופסות, שהינם מעוטי יכולת. אך יש לעשות זאת בשיטת התעריפים.

12. המרכז הישראלי לאפוטרופסות ייחודיותו, בערכיו, חזונו ובתשתיות הארגוניות והמקצועיות שפיתח. ייחודיותו, בהיותו גוף שהוקם על ידי משרד המשפטים, ושבמועצת הנאמנים שלו חברים שני נציגי משרדי הרווחה והמשפטים. ייחודיותו בהיותו גוף מבוקר על ידי משרד מבקר המדינה ובחובת ההתמנות שלו. בראש הועדה העליונה של התאגיד עומד כב' השופט בדימוס, של בית המשפט העליון, תאודור אור.

13.שירות האפוטרופסות הוא שליחות חברתית עם משמעות חשובה שיש בה זכות וגם חובה, אך אין בכך די. מנותן שירות האפוטרופוס, נדרשים הבנה והיכרות בסיסיים ,בתחומי ידע רב תחומיים: משפטים, מינהל, כלכלה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, סיעוד, נדל"ן, חשבונאות ובנקאות. בנוסף, עולמות התוכן בשירותי האפוטרופסות כוללים מגוון רחב של נושאים: יחסי גומלין במשפחה, כשרות משפטית, ירושה והורשה, צוואות, בריאות ובריאות הנפש, פסיכוגריאטריה, לקויות וצרכים מיוחדים, בעלי מוגבלויות. הכרות עם המגזרים השונים: ממלכתי, מקומי, ציבורי ועסקי. הכרות עם חוקים ותקנות. הכרות עם רשתות וארגונים התנדבותיים והחברה האזרחית.  אין כיום מסגרת אקדמית כלשהי, קורס או חוג, העוסקים בתחום האפוטרופסות ובהכשרה לתפקיד אפוטרופוס. אין גם מסגרת אקדמית העוסקת בפיתוח ידע, במחקר ובהכשרת אפוטרופוסים בפועל.

 14. אין כיום מערך הסדרה של רישוי של נותן שירותי האפוטרופסות. במהלך השנים, נצבר מידע וידע מקצועי רב, בקרב תאגידי אפוטרופסות. הפרופסיה האפוטרופסית, קיימת דה פקטו ואיננה מוסדרת דה יורה. האתגר הוא להקים תשתית של מערך רישוי לנותן שירותי האפוטרופסות ולפעול להקמת מסגרת של הכשרה ופיתוח ידע ומחקר בעולם התוכן של אפוטרופסות, במסגרת אוניברסיטאית או מכללה. אנו סבורים שבמציאות הנוכחית יש למזג את תאגידי האפוטרופסות לגוף מדינתי אחד. הפיצול וריבוי תאגידים, אינו מבורך.

15. נוהל התאגידים: יש לברך עליו, אבל במבחן המציאות הוא חושף את התאגיד לתביעות עתידיות. אנו משלימים עבודת מטה להצגת הפערים, מבחינת כמות ותמחור.

לסיכום, ההגנה על שלומם הגופני, הנפשי והכלכלי של חסרי הישע בקרבנו מחייבת מדיניות ממשלתית כוללת, לאפשר לנותני שירותי האפוטרופסות לפעול באופן מיטבי, למימוש זכויות וצדק חברתי, לכל אדם שהוא במעמד של אדם תחת אפוטרופסות. מי ייתן ותקוים בנו התפילה מראש השנה: "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".

בברכה

ד"ר זאב פרידמן

מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות